פסק-דין בתיק ת"ק 56510-05-12

לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן עבודות שיפוץ שביצע התובע והנתבע שכנגד בבית הנתבעת והתובעת שכנגד:

הצדדים ועיקרי טענותיהם :

1.         הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן -            "הנתבעת") ובעלה הזמינו מהתובע והנתבע שכנגד (להלן - "התובע") עבודות שיפוץ בדירתם. לא נערך בין הצדדים הסכם מסודר בו פורטו העבודות. סוכם, עם זאת, כי בגין כל העבודה ישולם לתובע סך של 18,000 ש"ח. אין מחלוקת שהוזמנו מהתובע עבודות נוספות, לטענת הנתבעת בעלות של 1,200 ש"ח (ר' נספח ב' לכתב ההגנה מטעם הנתבעת), לטענת התובע בעלות של 8,365 ש"ח (ר' סעיף 5 לכתב התביעה).

2.         הנתבעת ובעלה שילמו לתובע סך של 15,000 ש"ח. היתרה, ע"ס 4,200 ש"ח (כך לשיטתם), לא שולמה, מחמת טענות בדבר עבודה לא מקצועית שנעשתה על ידי התובע. התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה לתשלום סך של 3,000 ש"ח (ההפרש בין סך של 18,000 ש"ח שהוסכם לסך של 15,000 ש"ח ששולם) ובתוספת סך של 8,365 ש"ח, סכום המשקף עלויות של עבודות נוספות עליהם הוסכם, כך לטענתו; הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, אשר נתמכה בחוות דעת של מהנדס מומחה, מר מיכאל רוזנפלד. בהתאם לחוות דעת המהנדס, קיימים ליקויים בריצוף (ע"ס 2,913 ש"ח), בביצוע עבודות הגבס והצבע (ע"ס 2,281 ש"ח) ובתחום הנגרות (ע"ס 448 ש"ח); נוסף על כך טוענת הנתבעת שיש לפצותה בגין הצורך להסדיר דיור חלופי לתקופת השיפוצים, בגין אובדן ימי עבודה, עלות החלפת דלת פגומה, עלות רכישת ריצוף נוסף, עלות החלפת פס אוורור של המקרר, בגין ירידת ערך הדירה (בשיעור 10,000 ש"ח), בגין שכר טרחת עו"ד ובגין עלות שכר המהנדס (סך של 3,860 ש"ח).

3.         בדיון שהתקיים בפני נחקרו התובע, הנתבעת, בעלה והמומחה מטעם הנתבעת.

דיון והכרעה :

4.         הצדדים, כאמור, לא ערכו הסכם התקשרות מפורט, לא כאשר החלו העבודות בדירה ולא במהלך ביצוע העבודות, עת הוזמנה מהתובע עבודה נוספת. לאחר שמיעת עדויות הצדדים, לא ניתן להגיע למסקנה ברורה אודות פירוט העבודות שהוזמנו ערב תחילת העבודות בדירה (עבודות שהיו כלולות בתמורה המוסכמת ע"ס 18,000 ש"ח) ואודות העבודות הנוספות שהוזמנו במהלך ביצוע העבודות בדירה, כמו גם עלויות העבודות הנוספות. הימנעות התובע מלערוך הסכם בו יפורטו העבודות נזקפת לחובתו. בהיעדר הוכחה, במסגרת קביעת שיעור התמורה שהגיעה לתובע מובא בחשבון הסך של 18,000 ש"ח, הסכום הראשוני עליו הוסכם, וכן סך נוסף שאינו שנוי במחלוקת (נתון העולה ממכתבו של בעלה של הנתבעת אל התובע, נספח ב' לכתב ההגנה), סך של 1,200 ש"ח. היינו, בהתאם לאמור זכאי היה התובע לתשלום ע"ס כולל של 19,200 ש"ח. כאמור, לתובע שולם סך של 15,000 ש"ח, באופן שלזכות התובע עומדת יתרה ע"ס 4,200 ש"ח.

5.         חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת מפרטת שלושה ראשי פיצוי:

(א)        פיצוי (ע"ס 448 ש"ח) בגין הצורך לפרק דלת שהפאה התחתונה שלה נוסרה מבלי לצבוע אותה (נטען בחוות הדעת שהדבר מהווה מקור לפגיעת מזיקים); אין מחלוקת שהתובע הוא שניסר את הדלת, על כן הנחת המוצא הינה שגם צביעת הדלת - עבודה המהווה חלק בלתי נפרד מעבודת התאמת הדלת לרצפה - כלולה בעלות המוסכמת. הונחה אפוא תשתית עובדתית המצדיקה פיצוי כאמור.

(ב)        פיצוי (ע"ס 2,281 ש"ח) בגין הצורך לתקן קיר גבס שנמצא גלי ולצבוע אותו. המומחה פירט בחוות הדעת את הצורך לתקן את קיר הגבס, תמך את חוות דעתו בתצלומים וענה על שאלות התובע בחקירה נגדית, כמו גם על שאלות ביהמ"ש. עמדת המומחה סבירה ומשכנעת והיא לא נסתרה. הונחה אפוא תשתית עובדתית המצדיקה פיצוי כאמור.

(ג)         פיצוי (ע"ס 2,913 ש"ח) בגין הצורך לבצע תיקונים ברצפה. חוות הדעת נתמכה בהסברים ובתמונות. כמו כן, המומחה ענה על שאלות התובע בחקירה נגדית וכן על שאלות ביהמ"ש. גם ביחס לריצוף מצאתי את עדותו של המומחה בהירה, מבוססת ומשכנעת, והיא לא נסתרה על ידי התובע בעת החקירה הנגדית (כמו כן, לא הוצגה על ידי התובע חוות דעת נוגדת). הונחה אפוא תשתית עובדתית המצדיקה פיצוי כאמור.

6.         לא שוכנעתי שיש צורך בפיצוי הנתבעת בגין הצורך להעמיד לה ולבני ביתה דיור חלופי לתקופת השיפוץ המשלים. במהלך עבודות השיפוץ הנרחב שביצע התובע הוסיפו הנתבעת ובני ביתה להתגורר בדירה, ולא מצאתי הסבר מניח את הדעת מדוע עבודות השיפוץ המשלים מחייבות התפנות של הדיירים מהדירה (קביעה זו בעינה עומדת על אף האמור בסיפא לחוות דעת המומחה; לא שוכנעתי שלא ניתן להסתפק בביצוע העבודות בשעות בהן הנתבעת ובני ביתה מצויים בעבודה); לא מצאתי מקום לזכות את הנתבעת בפיצוי בגין אובדן ימי עבודה (ממילא לא הוכח שיעור השתכרות הנתבעת), לא הוכחה זכאות לפיצוי בגין החלפת דלת פגומה (חיתוך הדלת ללא צביעת הפאה אינו מצדיק החלפה של הדלת; בגין הצורך בצביעת פאת הדלת נפסק פיצוי כמפורט לעיל); לא הוכח מהי העלות של רכישת ריצוף נוסף, לא הובהר האם לא נותרו לנתבעת אריחים ולא ברור באופן מספק האם העלויות בחוות הדעת לא כוללות את החומרים; לא הונחה תשתית עובדתית המצדיקה פיצוי בגין החלפת פס אוורור של המקרר ולא הוכחה ירידת ערך לדירה (ממילא לא הובאו ראיות לעניין שיעור ירידת הערך; אין די באמור בסיפא לחוות הדעת). אשר לשכר הטרחה הנתבע - התביעה שכנגד הוגשה בביהמ"ש לתביעות קטנות ואין עילה לפסוק שכר טרחת עו"ד.

            לא מצאתי עילה לאשר את מלוא שיעור שכר טרחת המומחה (סך של 3,860 ש"ח); מדובר בעלות גבוהה ביותר ובלתי סבירה בנסיבות העניין, לנוכח היקף הנזקים והמספר המצומצם של המוקדים שהיה על המומחה לבדוק; על הנתבעת מוטלת הייתה החובה לפעול להקטנת נזקיה, ובכלל זה בכל הקשור לצמצם את עלויות עריכת חוות דעת המומחה; קביעה זו יפה גם ביחס לעלויות התייצבות המומחה לדיון. אני פוסק שכר טרחת מומחה עבור עריכת חוות דעת בשיעור של 1,200 ש"ח ועבור התייצבותו לחקירה סך של 600 ש"ח.

7.         לסיכום, הנתבעת זכאית לפיצוי כולל ע"ס 3,242 ש"ח, בהתאם לפירוט שלהלן:

(א)  שיעור התשלום המגיע לתובע:                                              4,200    ש"ח

(ב)  ניכוי שיעור הפיצוי בגין תיקון הדלת:                                                448       ש"ח         -

(ג)  ניכוי שיעור הפיצוי בגין תיקון קיר הגבס וביצוע עבודות צבע:  2,281    ש"ח         -

(ד)  ניכוי שיעור הפיצוי בגין תיקון הריצוף בדירה:                                   2,913    ש"ח         -

(ה)  שכ"ט טרחת מומחה:                                                           1,200    ש"ח         -